המוח שלכם לא ימשיך לייצר חרדה עד סוף החיים, אם רק תאפשרו לו.
אפשר להסביר את החרדה במגוון דרכים, ואחת הדרכים היא דרך הסבר התנהגותי.
אני לוקח אתכם רגע לטיול לשנת 1904
איוואן פבלוב, רופא ופסיכולוג רוסי, מביא גילוי מרעיש – ההתניה הקלאסית, וזה הולך ככה:
הוא אילף כלבים להגיע לאכול כשיש צלצול פעמון ברקע.
מה שקרה הוא שנוצר גירוי מותנה, בין הפעמון (הגירוי) לריור של הכלב (תגובה).
ברגע שהמשיכו לצלצל בפעמון *הריור המשיך* למרות שלא היה בכלל אוכל בסביבה.
החרדה פועלת בדיוק באותו אופןיש איזושהי גירוי מותנה שנוצר, מחשבה מפחידה, או זיכרון מאירוע מפחיד שחוויתי.
וברגע שאני פוגש את המקום הזה שוב, גם אם אין סכנה מוחשית ממש עכשיו,
הגוף ישר מגיב, ממש כמו הריור אצל הכלבים של פבלוב, ונכנס למוד חרדה.
כדי להפסיק את ההתניה (בשפה המקצועית – להכחיד), צריך לפרק את הגירוי המותנה.
דרך אחת לפרק את הגירוי למשל, היא להמשיך ולחזור למקום מאיים, או למחשבה מאיימת מספר פעמים, כדי לראות שבאמת אין סכנה ממשית (שאין אוכל), וליצור התרגלות (הביטואציה), וכך יפחת הגירוי בין הזיכרון (הפעמון) לבין החרדה (הריור).
חשוב לעשות את זה באופן הדרגתי, להכיר בעוצמות החרדה השונות שאתם חווים, בתגובות השונות, ללמוד כלים לוויסות והרפיה ולהתחיל לפגוש את הגירוי בתהליך הדרגתי, כדי לא לחזק את הגירוי וליצור חוסר אמונה ביכולת שלם להצליח.
מרגישים שאתם מוכנים להיפתר מהחרדה שלכם? צרו קשר עוד היום
עקבו אחרי לעוד כלים וידע להתמודדות עם חרדה
