ביוונית, המילה אגורה פרושה "שוק העיר", ופוביה פרושה פחד. הלחם המילים – אגורפוביה – מסמל פחד ממקומות ציבוריים מפני שבעבר חשבו שהסיבה לפחד קשורה לעצם הימצאות האדם במקום ציבורי פתוח.
למעשה, אגורפוביה היא הפרעה ממשפחת הפרעות החרדה ומלווה בהתקפי חרדה (התקפי פאניקה).
בהתמודדות עם אגורפוביה עשוי להיות פחד לחוות התקף חרדה במצבים בהם אין לאן להימלט ולא יהיה סיוע.
הפחד עשוי להיות במקומות הומי אדם או מקומות מבודדים יחסית.
מקומות צפופים כמו קניונים, עמידה בתור, נסיעה ברכב לנסיעה ארוכה תחת כיפת השמים, הישרת מבט לכוכבי השמים וכדומה.
כמו למצבים רגשיים אחרים, גם לאגורפוביה עוצמות שונות שבאופן ישיר משפיעות על רמות התפקוד השונות ומושפעות ממחשבות ומפרשנויות של המתמודדים איתה, על הסיטואציה בה הם נמצאים.
התמודדות עם אגורפוביה ברמה קיצונית עשויה להביא אדם להימנעות ומתוך כך בחירה להסתגר בביתו ומחקרים מראים כי כ – 40% מהמתמודדים עם אגורפוביה מתמודדים עם חוסר תפקוד והיסגרות בבית.
רבים מבני האדם חווים בחייהם מתחים שמביאים אותם להתמודד עם התקף חרדה. בהמשך החיים, חלקם יעברו את ההתמודדות ויסגלו לעצמם כלים להתמודדות, וחלקם האחר עשוי להמשיך לפתח תסמיני חרדה ולפתח אגורפוביה כחלק מניסיון להימנע מאותן תחושות, ומחשבות שנחוו.
מאחר והתקף חרדה יכול להחוות במקום מסוים, עם נראות חזותית, ריחות וצלילים שליוו את האירוע, עשוי מי שמתמודד עם התקף חרדה להימנע ממגע עם אותן חוויות שליוו בהתקף החרדה ולפתח אגורפוביה.
בפועל, ההימנעות עשויה לייצר פחד מההתקף עצמו, וכתוצאה מכך להביא רעיונות ופרשנויות של האדם ולעשות "העברה" או הכללה לסיטואציות אחרות בהן הוא עשוי לחוות שוב התקף חרדה ולהמשיך ולהרחיב את הפוביה לאגורפוביה ולהימנע ממקומות נוספים ובכך להגדיל את רשימת המקומות בהם לא יהיה מוכן להתקרב אליהם.
בפועל, כאשר נמנעים מלהגיע למקומות בהם עשויה להחוות חרדה, התחושה תהיה הרגשה טובה יותר.
ההימנעות מהיציאה למקומות מגבירי חרדה נחשב לחיזוק שלילי, כזה שמחזק את ההתנהגות "המיטיבה" עם התחושות ולכן ההתנהגות הזו עשויה להשתמר, ורשימת המקומות מהם נימנע עשויה להמשיך להתארך וצמצום של תחומי חיים עשוי לגדול עד כדי אגורפוביה קיצונית המביאה להסתגרות בבית.
אגורפוביה יכולה למשל לגרום לאדם להפסיק לנסוע ברכב לאחר שחווה התקף חרדה, ובשל כך להימנע להגיע לאירועים חברתיים.
ניתן להתמודד עם אגורפוביה על ידי טיפול טבעי
ישנן גישות שונות לטיפול באגורפוביה, בניהן גישות המציעות טיפול תרופתי בחרדה. טיפול CBT, גישת ה – ACT ומיינדפולנס, מציעים אלטרנטיבה להתמודדות עם אגורפוביה והתקף חרדה ללא טיפול תרופתי.
כמובן שלעיתים בחירה בטיפול תרופתי למטרת התמודדות עם התקפי חרדה יכול לסייע להפתחתת הסימפטומים, אך חשוב לזכור שהגורמים להתקף החרדה הן מחשבות לא מיטיבות ופרשנויות מוטעות שלנו בנוגע לסיטואציות מעוררות חרדה.
גם לצד טיפול בתרופות, מציע ה – CBT כלים להתמודד עם אגורפוביה ועם התקף חרדה באופן טבעי. הגישה מאפשרת למידה של כלים לזיהוי מחשבות, אירועים ומצבי חיים נוספים מעוררי חרדה, וכן טכניקות לוויסות רגשי ותחושות גוף כדי להתמודדות בצורה מיטיבה עם התקפי החרדה המאיימים.
תרגול הכלים והטכניקות, הופכות להיות חלק אינטגרלי מחיי המתמודד וקצב ההשתנות מורגש ממש מהמפגשים הראשונים ובהתאם להתמסרות לטיפול.
מחשבות כפייתיות טורדניות הן כאלה המלוות ומובילות לפעול באופן אובססיבי בהקשר לסיטאציות מסוימות. עשויים להופיע טקסים וצורות חשיבה שונות אשר מייצרות סדר ומשמרות את הקיים
פחד משמעותי ובולט ממקומות סגורים או פתוחים, פחד גבהים, פחד ממעליות, מבעלי חיים, פחד להישאר לבד בבית, מעוררות מינית ועוד..
מאופיינת בפחד קיצוני ממצבים חברתיים. שהות בקרב חברים, עמידה בפני קהל, תקשורת עם מוכרים בחנות ובעלי סמכות ועוד פחדים מהתמודדות עם סיטואציות חברתיות
לעיתים חוסר הוודאות לקראת מבחן בלימודים או אפילו ראיון עבודה עשוי לגרום לחרדה אשר תשפיע על תהליך ההכנה והדימוי העצמי ובכך לפגוע בתהליך ובתוצאה הסופית
הסובלים מאגורפוביה נמצאים בסיכון גם לפתח דיכאון מאחר והם עשויים לעשות שימוש בהימנעויות שונות כפי שחלקן נזכרו מעלה:
מבין הטיפולים המוצעים היום, הטיפול המומלץ ביותר באגורפוביה הוא שילוב בין טיפול תרופתי (SSRI או תרופות נגד חרדה) ובין פסיכותרפיה.
ההתמקדות בטיפול הנפשי היא בשתי נקודות עיקריות:
הטיפול המומלץ ביותר באגורפוביה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) , אשר מתמקד בשינוי עיוותי חשיבה הגורמים לחרדה להופיע.
מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, להעביר למטופל כלים להתמודד עם הסימפטומים של האגורפוביה.
כמו כן, למידת הבאת תשומת למחשבות וזיהוי מחשבות והפיכת מחשבות לא מסתגלות למחשבות מציאותיות ומסתגלות.
כחלק מתהליך הטיפול, מטרת העל הנה להביא את המטופל לשלוט במצבים שגורמים לו לחוש חרדה ולקבל את הביטחון והשליטה על חייו בחזרה.
חלק מכלי טיפול ה – CBT והמשמעותיים בטיפול באגורפוביה ובהתמודדות עם התקף חרדה בכלל, הוא שימוש בטכניקת חשיפה שנמצאה יעילה יותר להפחתת הימנעות אגורפובית, תפקוד יומיומי.
השימוש בטכניקת החשיפה מקדם שיפור טיפולי אשר מתווך על ידי מעורבות in vivo מוגברת במצבים מעוררי חרדה הקרובים ככל הניתן בהדרגה לחייו הקודמים להתמודדות עם אגורפוביה של המטופל.
בנוסף להכרה בכך שהתמודדות עם אגורפוביה מצמצמת את תחומי החיים ועשויה להוביל לפגיעה בערך העצמי, ואף לדיכאון, חשבו לזכור כמה נקודות שתומכות בהתמודדות עם אגורפוביה:
אם החרדה מנהלת אותך ואתה רוצה ללמוד דרך אחרת להתמודד - בוא נדבר ונראה אם זה מתאים.
לפרטים על תהליך אישי ←