"נתינה ומחויבות כמנוע ליצירת משמעות."
נתינה ומחויבות כמנוע ליצירת משמעות ועצמאות.
לפני שבוע קיבלתי הודעה ממטופל וממש התרגשתי כי התחברתי למשפט מאוד מהחוויה האישית שלי:
"העצמאות, ההגשמה, היצירתיות והזמן מגיעים דווקא כשיש יותר מחויבות כלפי האנשים בחיי"
👈 לעיתים עצמאות "נלקחת" מאיתנו כשאנחנו בסיטואציה בה אנחנו מרגישים ש"דוחקים אותנו לפינה", כשבפועל לפעמים אדם שקרוב אלינו בסה"כ מתעניין בנו בדרך שלו (שהיא "טיפ טיפה" שונה משלנו), וזה הכי קשה כשזה קורה מול מעגלים קרובים כמו הורים או אחים, כי שם כל השדים קופצים אל מול הציפיות והאמונות שלנו ש"ככה זה לא צריך להיות".
👈 לפעמים לתת ביטוי שונה לפרשנות הרגילה שלי, למשל במקום לחשוב ש"מתערבים לי", לתת מקום לאפשרות ש "מתעניינים בי", מאפשר יכולת להכיל שאלות מוגזמות מהסביבה ולהביא תגובתיות שונה ולקיים תקשורת מיטיבה יותר.
👈מחויבות כלפי האחר (באופן פרדוקסלי) ששואבת ממני עוד זמן או משאבים נוספים, עשויה לייצר דווקא תחושה של מרחב, יצירתיות ושפע זמן. מערכות היחסים שלנו הן הפוטנציאל לתחושת השפע הזה, כי כשפועלים במחויבות ונתינה כלפי האחר, תשומת הלב מופנית לשם ובאופן טבעי תפישת המונח זמן משתנה אל מול המשמעות העמוקה שנוצרת.
למי אתם הולכים לתת מעצמכם כדי להחזיר פי כמה במשמעות בימים הקרובים ? 🙂
