איך להתמודד עם כעס מאוד גדול כלפי אדם קרוב?
חייב לשתף בנוגע לתהליך מאוד מורכב עם מטופל מהעבר.
בכנות, אני לא רואה מספיק תוכן על קשיים בתוך תהליכי שינוי,
תמיד אני שומע רק הצלחות וקסמים…
כל תהליך שינוי והתפתחות מצריך לעבור במקומות כואבים, לא נעימים.
במקרים רבים, המיינד שלנו כל כך נעול להישאר בכעס וחוסר סליחה לאנשים קרובים שפגעו בנו, שאנחנו פוגעים בעצמינו.
לאורך תקופה ארוכה, על קושי לשחרר כעס מתוך חוסר קבלה של "מודלינג" הורי לקוי, הביא המון תסכול וחוסר התקדמות במטרות שהיו ברורות שרצוי להשיג.
הכעס כמו מן מגנט, משך אסוציאטיבית והסתיר גוונים של שמחה ויופי.
להבין שכעס שמנהל אותי, בייחוד כזה שאני חי איתו שנים,
עשוי לקחת זמן לקלף, ומצריך התבוננות ותהייה האם אני הוא הנפגע העיקרי מדרכי הביטוי של הכעס הזה.
אנחנו עד כדי כך כועסים, שאנחנו מצמצמים את שבילי הטוב שקיימים בתודעתנו, בזכרונינו וכך גם לא מאפשרים לרגשות שממילא כבר קיימים בליבנו, פשוט לשוב, ולהתעורר בנו, מרוב המיקוד בכעס.
לסלוח לאחר זה לא קל,
בטח לא כשמדובר במערכות יחסים מורכבות ורעילות שעוצבו לאורך שנים,
אבל מה בנוגע ללסלוח לעצמי?
שאלה שחשוב לשאול בכנות, מה אני מרוויח כשאני כועס ולא מרפה?
אני מזמין אתכם, לקחת לכם מערכת יחסים אחת, שקיים בה כעס עמוק, ולשאול איזה ערך שמתחזק את הכעס אתם מוכנים לשחרר, כדי להרוויח עוד קצת מעצמכם.
