תחושה שהקסם נגמר..
זה יכול להמשך שעות ביום, לימים, שבועות חודשים ואפילו שנים.
תחושה שזהו, הבנאדם השמח שהייתי כבר לא יחזור יותר..
תחושות של אושר, שמחה וריגושים ספונטניים שכבר לא מצליחים לשחזר איך זה הרגיש
תחושה של מועקה עוטפת את הגוף
אנשים נהיים זרים
חוויות של קשרים בינאישיים שאולי היו אינטואיטיביות, הופכות להיות מסע מפרך אפילו רק למפגש ספונטני, וזה לא משנה אם מדובר בבני משפחה אהובים או בחברים קרובים.
התחושה היא שלי ואף אחד לא יכול לשכנע אחרת – כי ככה אני מרגיש
אני מקולקל, שבור, ואי אפשר לתקן את זה
זאת רק דוגמה אחת מיני רבות לחווית דכאון, שהיא חוויה סובייקטיבית שעשויה לתפוש אדם במהלך חייו
דכאון היא דרך ביטוי של הגוף לסמן לנו שאנחנו צריכים לעשות תהליך, לחשוב ולהבין מחדש כיצד להתבונן ולנתח את עצמנו.
יש מגוון טריגרים שעשויים לגרום ולהציף את הדכאון והמטרה היא להתבונן פנימה ולהתחיל לזהות את הרגעים שבהם הוא עולה, מאחר שהוא מחזורי
המחשבה שלנו יוצרת מציאות, הפרשנות שלנו לרגשות שאנחנו חווים היא זו שתמשיך את הגלגל לכיוון המועקה, או שתיקח אותנו בדרך אחרת, אופטימית, פרודוקטיבית, כזו שמאפשרת קבלה של רגש על מכלול הגוונים שיש לו להציע
כן – הכי קשה זה לקום מהמיטה, לדבוק בסדר יום שהגדרתי, לעשות פעולות שפעם הייתי עושה וזכורה לי שמחה שלא הייתי צריך להתאמץ בשבילה
אבל שם, במקום הזה של היוזמה, של הרצון להתקדם וההבנה שזו תפישת מציאות שניתן לשנות, שיש לנו יכולת לשלוט בה –
שם מסתתר אושר גדול – השחרור מכל הכבלים
ההבנה שיש לנו יכולת להשיב את הקסם הזה, והוא לא נגמר
הוא רק לרגע נהיה דהוי, ואז הוא חוזר להיות מלא בצבעים המדהימים של החיים
יש שיר של שלומי שבן, שאני באופן אישי מוצא בו עומק בהעברת החוויה הזו של היש שאבד..
סופ"ש נעים וצבעוני לכולם
