איך אתם מתמודדים עם דאגות ופחדים? מה הכלים שיש ברשותכם כשאתם חושבים על דבר שמפחיד או מאיים עליכם? ואיך זה משפיע על התפקוד היומיומי שלכם?
המחשבות הן דבר מדהים…
הן עושות אותנו למי שאנחנו.
הן סך כל הידע שלנו והיכולת שלנו להסיק מסקנות על בסיס ידע זה
הן הזכרונות שלנו, הבסיס שלנו להמשך התפתחות, ליצור, להבדיל בין טוב ורע ועוד המון המון דברים.
זה אחד הדברים המדהימים שזכינו בו כבני אדם, וזה מה שמבדל אותנו משאר בעלי החיים על כדור הארץ
אבל יחד עם זאת – הן גם עשויות לגרום לנו לא מעט סבל.
תהליך החשיבה שלנו
תהליך החשיבה שלנו הוא תהליך מהיר ומיידי, והתגובות שלנו עשויות להיות מהירות בהתאם.
זה לא דבר רע, הגוף החכם שלנו יודע לסייע בתהליכי חשיבה כדי לפרש את המאורעות שקורים לנו ביומיום וזה דבר נפלא ויעיל למערכת הקשב שלנו כדי לא להעמיס עליה משאבים מיותרים.
אחרי שאני קולט אינפורמציה – למשל שעלה מספר המתים בארץ מנגיף הקורונה,
עולה לי מחשבה שמייצרת דאגה,
ואז אני עשוי להמשיך לחשוב ולתת פרשנויות נוספות שיגבירו את תחושת הדאגה והפחד ויכולות גם להוביל לחרדה.
המעגל הקוגניטיבי שלנו נראה כך:
נכנסת אינפורמציה חדשה, עולה מחשבה שמפרשת את הסיטואציה בהתאם לידע הקודם שיש לנו ואז עולה רגש תחושות וכתוצאה מכך התנהגות.
כמובן שהתליך לא לינארי ולא חד כיווני אבל זה נוח כדי לפשט את הדברים ולפרק סיטואציות.
המחשבות שעולות ומפרשות לא תלויות רק בידע שצברנו, אלא גם באיכות החשיבה אליה הורגלנו.
כשאני אומר איכות חשיבה אני מתכוון לשני דברים:
1.אמונות היסוד שלנו..למשל האם יש לנו נטייה לאופטימיות או פסימיות..
2.מה מצב הרוח הכללי שלי –
אם אני במצב רוח ירוד – סביר שהיכולת לראות את התמונה המלאה ולראות גם את הפן החיובי שבדבר יהיו פחות זמינים לי…
אם אני נוטה לראות שחורות, אז דאגה למשל, היא תחושה לא נעימה שיכולה להעלות מחשבות שליליות נוספות,
כמו, "רק שלא נגיע למספר מתים כמו באיטליה"
או, אם אני נשא ואדביק את סבא שלי ויקרה לו משהו, אני לא יודע איך אצליח לחיות עם זה..
מצב רוח שלילי ומחשבות מעגליות עשויות להוביל למצבי דחק וכן להתקפי חרדה.
השאיפה היא להגיע לחוויה מאוזנת
חוויה מאוזנת, היא לקבל את הרגש שעולה כפי שהוא ולנסות לעבד את המחשבות באופן שיאפשר לי להמשיך את היום, אולי תכניות שקבעתי וכמון לקיים את המשמעויות והערכים שאני חי על פיהם.
הרגש השלילי עשוי להמשיך ללוות אותי, וזה דבר טבעי.
הגוף ממשיך לייצר את התהליך הטבעי שלו, וכך התחושה הלא נעימה בגוף גם חולפת..
מאוד קשה לראות את התמונה הרחבה כשאנחנו חושבים בצורה שלילית מעגלית.
אם נצליח להסיר את המשקפיים הכהים, ולראות את התמונה הרחבה,
נוכל לקיים תהליך מאוזן שמאפשר לנו להתמודד גם בסיטואציות קיצוניות..והמגפה היא רק דוגמה למקרים רבים שאנחנו נאלצים להתמודד איתם בחיי היומיום.
כדי לתרגל את המיומנות הזאת, יש לי תרגיל מעולה שאני רוצה להציע לכם..
קוראים לו – בדוק את המכלול
המטרה של התרגיל היא בין היתר להתמודד עם חרדה, לפרק את החוויה שאני חווה ולנסות להבין מה עובר עלי (חשוב לכתוב אותו על דף כדי לחזור לחוויה שהיתה):
1.אני רוצה להבין מה המחשבה או המחשבות שעברו לי בראש לפני שעוררו את הפחד או הרגש השלילי שהובילו לחרדה
2.לנסות להבין אילו רגשות הן העלו בי ולכתוב (זה מעלה בי פחד)
3.לכתוב לי מה עוצמת הרגש ומה (למשל, זה מדאיג אותי בין 1-10,נניח 6..זה אומר שאני דואג אבל בסדר..חי עם זה.
4.איזו מחשבה חיובית אני יכול להביא לתוך החוויה שעשויה לעזור לי לראות את התמונה המלאה
תהליך החשיבה והרגש שאנחנו חווים הוא תהליך טבעי שקורה בגוף ואנחנו צריכים לתת למכלול שלו ביטוי.
בעצם המטרה של התרגיל היא מעין התבוננות במה שהתרחש באופן בלתי שיפוטי
לקבל את המחשבה שעולה, הרגש שעולה והתחושה שיש לי בגוף, כמשהו שטבעי לי וחולף..ולכן אנחנו צריכים לרגע להסיר את המשפיים עם עדשות שיש להם צבע, למשקפיים שרואות מציאות דואלית, מציאות שבה טוב חי לצד רע…
המיינדפולנס מציע פרקטיקות נוספות כדי לחזק את המיומנות הזו, של מה שנקרא – הפרדה קוגניטיבית (ואולי חלקכם מכירים את זה כחשיבת על – AKA מטה קוגניציה).
באמצעות ישיבה והתבוננות במה שמתרחש – המחשבות שעולות, הרגשות שצפים והתחושות שעולות בגוף ממערכות החוש ופשוט לקבל את מה שעולה כאן ועכשיו.
אני מזמין אתכם להצטרף אליי לתרגול מיינדפולנס שמתמקד בעבודה על מיומנות ההפרדה הקוגניטיבית ומאפשר התמודדות עם פחדים, דאגות וחרדות.
המשך יום נעים
