בוקר שישי הוא זמן קלאסי לארוחת בוקר ליצירת תחושת התחלה של סופ"ש מפנק.
אז בשישי סיימתי להכין לעצמי ארוחת בוקר, וכשהתחלתי להכין קפה וחשבתי להציע לזהר גם, נזכרתי שלא חשבתי להציע לה ארוחת בוקר 🙂
זה היה פתרון קל, פשוט חילקתי את הצלחת שלי לשתיים.
כשסיפרתי לה, היא אמרה שהיא מבינה את זה שלא חשבתי עליה ישר כשתכננתי להכין לעצמי לאכול, ובוחרת לראות את הטוב בזה שחילקתי את הצלחת לשתיים, רק שעכשיו היא תהיה רעבה בקרוב.
🌿 היופי בהבניה קוגניטיבית (מה שקרה לי כאן למעלה) הוא הזדמנות של הרחבת התודעה…בעצם הצלחתי לשים לב שפספסתי את האחר(ת) וקבלתי הזמנות לעשות שינוי ו"לתקן".
🌿 אגב, גם אם לא הייתי מגיע לזה בעצמי, זה עדיין לא הופך אותי לפחות אוהב או מתחשב, אלא פשוט לא שמתי לב.
אז איזו הבניה קוגניטיבית עשית לאחרונה?
