טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

מהו טיפול CBT - טיפול פסיכותרפיה קוגניטיבי התהנהגותי

טיפול CBT הוא טיפול פסיכותרפי קוגניטיבי התנהגותי והוא ושמו נשען על מונח רחב יותר – פסיכותרפיה. מקור המילה פסיכותרפיה הגיעה מיוונית ומשמעותה טיפול בנפש (פסיכו – נפש, תרפיה – טיפול). טיפול CBT הוא למעשה גישה טיפולית מבוססת מחקר שהתפתחה מאוד במאה האחרונה ומרחיבה את תחומי המחקר לקשיים והפרעות שונות שעשויות להתפתח בנפש האדם.

יש נטייה לחשוב במצבים רגישייים או פסיכולוגיים מורכבים שאנחנו "שבורים" או "מקולקלים", וטיפול CBT באופן הצנוע שלו, בא להציע כלים להתמודד טוב יותר עם אירועי החיים השונים שרוב בני האדם שותפים להם.

השותפות מגיעה גם מעצם העובדה שבני אדם מורכבים ממערכת פזיולוגית זהה, וגם בגלל שמבחינה סביבתית אנחנו נוטים ללמוד לחשוב ולפעול באופן שבו הסביבה מלמדת ומעצבת אותנו ועל כך נרחיב בהמשך.

שיטת טיפול CBT מאפשרת ללמוד ולקבל כלים להתמודד טוב יותר עם וויסות רגשי, מערכות יחסים לא מיטיבות והפרעות נפשיות כגון חרדה, דכאון, OCD ועוד הפרעות בהן ניגע ועל כולן נרחיב בהמשך העמוד.

טיפול CBT צמח מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי שהחלו את דרכם כמודלים וכן להחקר באמצע המאה ה – 20, ועל שתי גישות אלו ארחיב בהמשך העמוד.

טיפול בגישת CBT נוגע בתהליכים הטיפולי במבנים השונים שמרכיבים אותנו, כגון: דפוסי חשיבה, חוויה רגשית ודרכי פעולה בהן אנחנו בוחרים מול עצמינו ומול הסביבה.

טיפול CBT הוא טיפול פרקטי מאוד, המתייחס גם לחלקים הרגשיים, גם אופן בו אנו חושבים וגם לערכים ולמה שחשוב לנו בחיים ומתחבר לתחומי החיים השונים (במישור מערכות יחסים, מקצועי, כלכלי, פנאי ועוד), זו גישת טיפולית שהיא בעיני תפישה לחיות בה חיים מלאי משמעות.

תוכן עניינים לטיפול CBT קוגנטיבי התנהגותי

למי מיועד ומתאים טיפול CBT?

טיפול CBT מיועד ומתאים לכל מי שחפץ בשינוי.

האיכות שאני כל כך אוהב בגישה הטיפולית המדהימה הזו, היא שהיא חוצה גבולות של אמונה, מגדר, גיל ותרבות. דרך העיניים של גישת הטיפול CBT אפשר להבין באופן בהיר את התקיעויות שלנו, את האמונות המגבילות שלנו ואת האופן בו הורגלנו לחשוב, מכורח התפתחות טבעית של מבנים פזיולוגיים ופסיכולוגיים מהם אנחנו מורכבים.

חלק מאוד משמעותי בטיפול הוא המוכנות והמוטיבציה לייצר שינוי והתמודד טוב יותר במצבים בהם הקושי נחווה. אני מאמין גדול בגישת ה CBT מתוך ההטמעה שלה בחיי האישיים והן מהתרומה שלה לתהליכים של מטופלים שלי בקליניקה.

בדרך כלל כשפונים אלי לעזרה בשביל מישהו, אני תמיד מציע לערב ולתת למי שמעוניין לייצר את השינוי ליצור קשר ולהיות זה שכבר בשלב הראשון מניע את התהליך.

הגישה מעניינת ורוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ואחזור אליכם

טיפול CBT נותן מענה טיפולי בהתמודדות עם

ויסות רגשי

כל בני האדם חווים רגשות, כל אחד ואחת חווים את הרגשות באופנים ומנעדים שונים. אחד הכלים שיש לנו להעביר חוויה רגשית היא השפה, והיא כשלעצמה מעצבת את החוויה הרגשית ברבדים נוספים. החוויה הרגשית לפי גישת טיפול CBT היא תוצר של עיבוד חוויה קוגניטיבית. מגיל הינקות ניתן להבחין ברגשות הכי בסיסיים כמו עצב ושמחה ומדובר בשלבים בהתפתחות שאף אחד בסביבה עדיין לא לימד את התינוק מהם רגשות. כלומר, הרגשות הם "בילט אין" בנפש האדם ויש המגדירים אותם כאברי הנפש.

ישנם רגשות טבעיים העולים מתוך חוויות ישירות עם אינטראקציות מסוימות וישנם רגשות משניים העולים מתוך תפישות עולם מקובעות של עצמי אל מול הסביבה.

לדוגמה, הנה דפוס התנהגות אוטומטי של מטופלת (מהממת) שליוויתי מול אחיה הקטן:
בהרבה אינטראקציות בהן הוא היה שואל שאלה "טפשית" היא היתה עונה לו בחוסר סבלנות ומעליבה אותו, ובאופן טבעי הוא היה מחזיר לה בעוקצנות.

מתוך הבנה מחודשת (הבניה קוגניטיבית בשפת ה CBT), שלתגובה שלנו עשויה להיות השלכה רגשית על האחר, שינוי קטן בתגובה שלה, הוביל לשינוי עצום בתקשורת בניהם וכתוצאה מכך גם לרגשות הנלווים שעלו.כאשר אנחנו מתחילים לחשוב "איך האחר מרגיש", מחילים לחזק את מיומנות תהליכי המנטליזציה (TOM) וקשרים בינאישיים עשויים להפוך לכייפים ומשמעותיים מאוד.

בתוך תהליך טיפול CBT, לומדים יחד באמצעות כלים שונים את העולם הרגשי שנחווה דרך התבוננות בגוף, וזיהוי "מטה מחשבות", שהן מחשבות על הרגשות הנחווים וכאלה שמנתחות את הסיטואציות השונות בחיי היומיום בהן אנו עשויים להרגיש רגשות שליליים קיצוניים. באמצעות אותם כלים נלמד לווסת את הרגש, ליהנות ממגוון הרגשות הקיימים בנו וללמוד להגיב באופן מותאם לסביבה שלנו.

עם פחדים וחרדות

לפחדים וחרדות יש מכנה משותף מאוד חזק, הם מפעילים את המערכת הסימפתטית שלנו. המערכת הזו מזוהה עם שלושה מצבים ( Fight, Flight , Freeze ) כשאנחנו מצויים במצב סכנה או איום ממשיים, רגש כמו פחד עשוי לעלות באופן טבעי כדי לסמן לנו לפעול בהתאם.

למשל, אם אנחנו נוהגים בכביש ולפתע רכב שנוסע לפנינו בולם בפתאומיות, נוכל להרגיש במיידיות האצה בדופק הלב, זרימת דם, מעין כיווץ או חוויה של לחץ. כל אחד מאיתנו עשוי להגיב מעט שונה, למשל לסטות מהנתיב או ללחוץ חזק על הברקס. זהו מצב קלאסי של פחד שמעורר את החושים וגורם למערכת הסימפטטית להגיב באופן שבא להגן עלינו.

לעומת זאת, במצב של חרדה, המערכת הסימפטטית מופעלת, אבל לא קיימת סכנה ממשית מיידית. בעצם, מחשבות על אפשרות לקיום סכנה עתידית, מפעילה את החושים והמערכת הסימפטטית מגיבה כאילו הסכנה קיימת כאן ועכשיו, והגוף עשוי להגיב בהתאם עם סימפטומים זהים של כיווץ, הזעה, דופק מואץ ולחץ דם גבוה. המחשבה על החוויה הלא נעימה הזו עשויה להגביר את החרדה ולגרום לפיקים נוספים של חוויית חרדה עד לרגיעה שתגיע בהמשך.

טיפול CBT מאפשר ללמוד לזהות את הטריגרים שמשפיעים על חוויית החרדה, ולהתמודד באופן מיטיב עם החוויה הפיזיולוגית המאיימת וכן לזהות דפוסי חשיבה שמשמרים את החרדה.

לאחר מספר מפגשים, ניתן לחוות שינוי בדפוסי החשיבה ושינוי לטובה בחוויה הרגשית לא יאחר להגיע.

(בתמונה - אני ואמא בטיול יום הולדת שלה יחד באיטליה)

טיפול CBT לדכאון

טיפול CBT מוכח מחקרית וידוע כמסייע במענה להתמודדות עם דיכאון על צורותיו השונות. דיכאון מוגדר כמחלה נפשית שהשלכותיה נוגעות בהשפעה על אופני חשיבה (עיוותי חשיבה למשל), מצב רגשי ירוד ומשפיע על פעילות (עשוי להשיע לכיוון ריאקטיביות וחוסר חשק לפעילות, או לפעילות אימפולסיבית מוגברת).

טיפול CBT מאפשר להבין את הדיכאון טוב יותר, לפרק את החוויה הדכאונית למבנים השונים שמרכיבים אותה ומספק כלים מהותיים להתמודדות יומיומית המאפשרת תחושה של הצלחה והתמודדות טובה יותר. הרבה פעמים מגיעים לקליניקה מתמודדים עם דיכאון, שעד לפני מספר חודשים היו עם ניצוץ יומיומי בעיניים. אחד הכללים החשובים איתו אני עובד בקליניקה עם דיכאון, עוד לפני שמתחילים להבין מאיפה הוא נובע, זה ללמוד לקבל ולחוות את החוויה הרגשית והתחושתית שעולה בהשפעת הדיכאון.

בזמן שאני כותב את המילים האלה, נודע לי על פטירתו של אהרון בק, אבי הגישה הקוגניטיבית שהמחקרים הראשונים אותם ביסס נגו בפרוטוקלים לטיפול בדיכאון ואני ממליץ בחום לקרוא עליו ולהרחיב את הידע סביב נושא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי והשלכותיו הרבות על תחושת ה Well Being שלנו.

אני באופן אישי התמודדתי עם דיכאון בעשור האחרון ואני עושה שימוש בכלים רבים מאלו שיש לטיפול CBT להציע וכן מנפלאות הגל השלישי של ה CBT (לדוגמת גישת ACT ומיינדפולנס).

טיפול CBT להפרעת שינה

טיפול CBT מוכח כמסייע באינסומניה (נדודי שינה) שהוא תחום נחקר מתוך עולם הפרעות השינה ונובע על פי המודל של שפילמן מ3 גורמים עיקריים. כ 40% מכלל האוכלוסיה סובלים מאינסומניה אקוטית, ומרבית האוכלוסיה מקבלת טיפול תרופתי ממשפחת הבנזודיאזופינים (קלונקס, וואבן..) כטיפול מונע.

הפרעות שינה נחלקות לתתי קטגוריות ולמרכיבים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים ועשויה להיות הפרעה נלווית נוספת (קומורבידיות) שיכולה להסביר את הקושי בשינה (כמו למשל חרדה או דיכאון). על הפי המודל של שפילמן איתו אני עובד בקליניקה, אינסומניה מורכבת מ:

  1. גורמים אישיותיים מקדימים – לדוגמה: "אובר טינקינג", אמונות נוקשות, הדבקה קוגניטיבית.
  2. גורמים מצביים (תקופתיים) – לדוגמה: מתח בעבודה \ זוגיות, פרידה, אובדן.
  3. גורמים מנציחים – לדוגמה: דרכי התמודדות לא מיטיבות, אלכוהול, להירדם עם טלוויזיה, התניה קלאסית.

מחשבות העולות מכשלון עבר להרדם, לחץ, דאגה או התרגשות, מרחיקות אותנו לעיתים מהיכולת להרדם ואנחנו עשויים למצוא את עצמנו בחוויה שמרגישה כמו נצח. ההשפעה מייצרת מעגלים נוספים הקשורים בהיבטים פיזיולוגיים, ובשל עייפות ביום שלמחרת אנחנו מוצאים את עצמנו רגישים יותר למצבים חברתיים, עם תפקוד נמוך יותר בעבודה, שיכחה וחוסר בהירות.

מערכות יחסים לא מיטיבות והתפתחות אישית

באופן פרדוקסאלי, עשוי להתפרש לעיתים שטיפול CBT מיועד רק לאנשים שחווים קושי רגשי, או כאלו החווים או מאובחנים בהפרעה נפשית, אבל שימו לב, לא רק. טיפול CBT יכול לתת מענה גם לשיפור מערכות יחסים בזוגיות, שיפור מערכות יחסים במשפחה ואף במקום העבודה.

אם תחשבו על זה באופן רחב, הדימוי העצמי שלנו ותפישת הערך העצמי, ויכולות התקשורת מלווים אותנו במקומות שונים ביומיום ולכן עשויים להשפיע במערכות יחסים שונות שאנחנו רוקמים בחיינו. טיפול CBT יכול לתת מענה רחב, ולא חייבים להמתין לרגע שיש קושי מהותי, או לזמן משבר, כדי ללמוד כלים משמעותיים להתמודד טוב במערכת היחסים עם עצמי ובמערכת יחסים עם הסביבה.

למשל, כשמגיעה אינפורמציה מבן \ בת הזו שלי, ברור שהתגובה הבאה תלויה בי… והתגובה הזו, תהיה תלויה באופן הפירוש שלי את הדברים וביכולת שלי להגיב באופן מווסת ותואם את עולם הערכים שלי, או במילים פשוטות – מה חשוב לי, וכמה אני מצליח לצאת מעצמי ולראות את בן\בת הזוג שלי בזמן שיחה.

קחו לדוגמה סוג תקשורת אוטומטי שהיה לי בעבר עם אמא שלי. שאלה שאלה קלאסית בנוסח "מה אכלת היום" ו"יש לך מספיק אוכל במקרר?" היתה ישר מעלה לי חום בגוף ומוציאה ממני תגובה לא מותאמת בנוסח "אמא אין לך שאלות יותר מעניינות להתעסק בהן?".

אחרי אינספור שיחות שהיו מסתיימות בפיצוץ, שינוי בגישה שלי כלפי הצורך האימהי שהעניק לה משמעות שיפר פלאים את הרגעים האלה בשיחות יומיומיות ואפשר המשך תקשורת בשיחה לנושאים אחרים שלא היינו מגיעים אליהם אם הייתי ממשיך להגיב באופן שלא רואה את הצורך של הצד השני.

יש כלים שונים באמצעותם ניתן לפתור בעיה בסיטואציה בינאישית יומיומית. אחד מהם נקרא "יעילות בינאישית" וארחיב עליו בהמשך העמוד, תחת הכותרת כלים ומודלים טיפוליים המסייעים בתהליך טיפול ה CBT כשאגע בכלים לעבודה בטיפול CBT.

מהו פרק הזמן שנדרש לטיפול CBT וכמה זמן נמשך?

טיפול CBT נחשב לטיפול קצר מועד ולרוב תשמעו את המספר 12 כשמדובר במספר טיפולים כדי לרכוש כלים, לתרגל ולהטמיע אותם בחיים וליצור שינוי משמעותי. לצד זה, חשוב לזכור שהתהליך הטיפולי קשור בגורמים שונים המשפיעים על איכות הטיפול. מחקרים מראים למשל, שהקשר והכימייה בין המטפל למטופל מנבאים אחוז מאוד גבוה בהצלחה בהשגת המטרות הטיפוליות.

בנוסף, חשובה מאוד המוטיבציה של המטופל בתהליך, ומאחר וCBT הוא טיפול פרקטי שמחבר בין תאוריה למציאות החיים היומיומית, המטופלים נדרשים לקחת איתם ממפגש למפגש תרגילים וטכניקות שונות ליישום בחיי היומיום כדי לייצר למידה, ולאפשר תחושות הצלחה קטנות שמחזירות את האמון בעצמי וסוללות דרך להמשך תהליך עצמאי להתמודדות בחיים בתום תהליך הטיפול. בדרך כלל, כדי להביא מוטיבציה לשינוי, אנחנו נרצה לזהות מקרים של רווח והפסד, כלומר לראות מה אני מפסיד מבחירות שגויות שאני עושה ומה אוכל להרוויח אם אתנהל באופן שונה.

יתרונות של טיפול CBT

לטיפול CBT יש הרבה יתרונות ואשתף ביתורונת הבולטים בעיני שמביאים אותו לקדמת הבמה הטיפולית ב מאה ה -21.

טיפול CBT מוגדר כטיפול ממוקד קצר מועד

הסיבה לכך שטיפול CBT מוגדר כטיפול קצר מועד, היא שהוא טיפול ממוקד מטרות. בשונה מטיפול פסיכודינמי קלאסי שמתמקד בארועי עבר להבנה של דפוסים ושינויים בהווה, הוא מתמקד בקושי בהווה, ומלמד כלים ללשנות את הפרסקטיבה כלפיו ובואפן אקטיבי לייצר שינוי ולהתמודד איתו באופן מיטיב יותר.בשונה מהטיפול הפסיכואנליטי, ומטיפולים דינאמיים, טיפול CBT מנסה לגעת באופן ישר בחוויה היומיומית של המטופל, וביחד איתו, לאחר היכרות, ורקע מספק, להמשיג את המציאות בה המטופל שרוי, ואת הנקודה אליה רוצה המטופל להגיע.

מטרות יכולות להיות שונות ומגוונות, החל ממטרות רוחניות, כמו להיות מאושר יותר, להפיק הנאה רבה יותר בחיים, ודרך מטרות יותר ארציות, כגון זוגיות, הקמת משפחה, בחירת דרך מקצועית משמעותית ועוד.

חשוב לציין שטיפול CBT נמצא כמסייע בהתמודדות עם חרדות למיניהן, דיכאון, PTSD, התמכרויות והתמודדות עם קשיים רגשיים ומחשבות טורדניות, אבל חשוב לזכור שאלו מקשים עלינו לעיתים בתוך תהליך ההתפתחות שלנו מלהשיג חלק מהמטרות שצוינו מעלה, ובכך, גישת טיפול CBT נותנת מענה מקיף, עם כלים משמעותיים ופרוטוקולים מבוססי מחקר המציגים תוצאות מדהימות.

באיזה אופן? שיפור משמעותי בתפקוד יומיומי של מטופלים, על פי דיווחים אישיים, כלי מדידה ובפועל, יצירת שיגרה משמעותית של מטופלים, המעניקה תחושת מלאות, הבנה של תהליכים הקורים בנו, ויכולת להבין את הסביבה בה אנחנו פועלים ולהיות נאמנים לצרכים, ולאמונות שלנו.

טיפול מותאם ליכולת המטופל

טיפול CBT בייחוד בשימוש כלים מהגל השלישי, רואה את המטופל, את רמת המסוגלות, ואת השפה של הטופל, והידע מוגש בהתאם לצורך וליכולת של המטופל להשתתף בלמידת הידע.

מודלים וכלים אינטואיטיביים ללמידה ויישום

המודלים והכלים הנלמדים בטיפול CBT מאוד אינטואיביים ומובנים ליישום. משבוע לשבוע, כחלק מההליך הטיפולי, המטופל לוקח הביתה טכניקות וכלים ומיישם אותם בחייו בסביבה המיידית כדי ליישם וליצור שינוי. הכלים מאוד הרורים ומועברים בשפה יומיומית, לא גבוהה וכזו במאפשרת לחבר בין התיאוריה לשטח.

טיפול נגיש

מאחר והטיפול מוצע לא רק עלי ידי פסיכולוגיים קליניים, עלות הטיפול עשויה להיות נמוכה יותר ומאפשרת תהליך זול יותר המאפשר התחייבות לתהליך מלא ומשמעותי ללא נטישה באמצע הדרך.

בנוסף, מאחר והטיפול ממוקד מטרה, ניתן להשיג את המטרות הראשוניות שהוגדרו ולהחליט לסיים תהליך באופן יחסי קצר ולהמשיך להתמודד עם תחושת מסוגלות שהתקבלה בתליך הטיפולי ועדיין לעשות שימוש בכלים שמאפשרים המשך למידה והתפתחות באופן אישי ללא תלות במטפל.

עקרונות מאפיינים ושלבים בטיפול CBT

כדי לקבל מעט מושג כיצד נראה תהליך טיפול CBT, אחלק אותו לשלבים ואנסה להציג את אופן בניית המטרות הטיפוליות והכלים הניתנים בטיפול כדי ליצור את השינוי בשבילו מחליטים להגיע לטיפול CBT.

חשוב לי לציין שהחלוקה לשלבים היא יותר כדי לעשות סדר ולהמחיש מהו תהליך טיפול CBT אך בפועל השלבים לעיתים מפרים אחד את השני באופן הדדי ואסביר בהמשך.

השלב הראשון – שלב האינטייק והמשגת המקרה

בשלב האינטייק (איסוף הנתונים) זה אנחנו אוספים יחד את המידע הרלוונטי שעשוי לסייע בהבנת הבעיות והקשיים כדי להתחיל לדייק את המטרות הטיפוליות. המטרות הטיפוליות הן נגזרת של הבעיות אותן מציג המטופל בתחילת התהליך ועשויות להשתנות בהמשך תהליך טיפול CBT לאחר שהן מושגות.

השלב השני – שלב הבנת הבעיה

בשלב הבנת הבעיה באמצעות השפה שגישת טיפול CBT מציעה דרך מודלים שונים של עבודה, וכן לימוד ידע פסיכו חינוכי ולמידת כלים שונים שיסייעו בהמשך התהליך. הכלים נלמדים לאורך התהליך בקליניקה וגם מובאים כתרגול ו"שיעורי בית" משבוע לשבוע כי להטמיע את המיומנויות הנדרשות ליצירת שינוי והתמודדות באופן מיטיב.

השלב השלישי – השלב המעשי, שלב השינוי

אחרי שהבנו את הקשיים השונים, את הרקע לבעיות ולמדנו כלים שונים להתמודדות, ניקח את הידע והמיומנויות החדשות הנלמדות ונביא אותן באופן מעשי לחיי היומיום להתמודד באופן מיטיב עם הקשיים השונים. לעיתים השלב השלישי מגיע מוקדם יחסית וזה תלוי במוכנות ובדרך שעשה המטופל.

מדוע השלבים הדדיים?

באופן טבעי מתוך היכרות ותחושת נוחות מעלים פרטים שעשויים להיות רלוונטיים ותורמים לחיבור בין מודלים וכלים שנעבוד איתם בקליניקה. בנוסף, כבר בשלב הראשון מתחילים לדבר על כלים שעשויים להתחיל לתת מענה כבר מהמפגש הראשון ועצם הבאת מודעות לקושי ולאופנים שונים של התמודדות איתו, מאפשרים בשבוע הראשון מיקוד ותשומת לב והתמודדות יכולה כבר לקבל ביטוי באופן מיטיב יותר.

עידו שדה מטפל סי בי טי CBT

מושגי יסוד בפיכותרפיה ובטיפול CBT

אני רוצה לגעת במספר מונחים משמעותיים שהם היסוד או אם תרצו, ליבו הפועם של טיפול CBT ובכלל על טיפול פסיכותרפיה על כל צורותיו.

מושגים בתחום יחסים בין אישיים:

  •  הקשר הטיפולי – הקשר שנוצר שנוצר בין המטפל והמטופל. קשר שעשוי להיות אינטואיטיבי מחיבור ראשוני משיחת היכרות ותאום מפגש או להיבנות מתוך מפגשים עקביים, קילוף שכבות ויצירת אמון. לקשר הטיפולי, או אם תרצו, הכימיה בנינו, יש השפעה רבה על ההצלחה של השגת המטרות הטיפוליות והצלחת הטיפול.

  • קבלה – המונח קבלה, מגיע מעולמות שונים של עולם התודעה. קבלה עצמית וקבלה של האחר הוא כלי שאני עושה בו שימוש כבר משיחת הטלפון או מהמפגש הראשון. באופן טבעי, יש שונות בין בני אדם, הן בתפישות ואמונות, בחירות ומעשים, ולכן קבלה היא כלי חשוב מאוד כדי לייצר בסיס חזק ליצירת קשר משמעותי ומכיל.

  • אמפתיה – אמפתיה משקפת את היכולת להשתתף בחוויה הרגשית ברבדים שונים. ברור שחוויה רגשית היא עולם ומלואו ולעיתים אפילו למילים את את הכוח לתאר או המורכבות והעוצמה שלה. אמפתיה מאפשרת להיות ביחד, ולהביא לידי ביטוי את היכולת לשהות יחד בקושי שעולה בקליניקה במצבים רגשיים מורכבים ולסייע לפלס את הדרך למציאת פתרונות והקלה על המצוקות השונות שייצרות סבל.

מושגים בהיבט הקוגניטיבי:

  • סכמות חשיבה – סכמות החשיבה, או סכימות קוגניטיביות (חשיבה = קוגניציה), הן מעין מחשבות יסודות שמתקבעות אצלנו לאורך השנים מתוך ארועים חוזרים ונשנים או ארועים משמעותיים שמעצבים אותנו. מאחר וסכמות חשיבה עשויות להתעצב להיות נוקשות מתוך ארועים שחווינו בעברנו בגיל מוקדם, נרצה להבין אילו סכמות מנהלות אותנו, עם אילו סכמות אנחנו מסתובבים בעולם.

    לדוגמה, נרצה לברר האם ביחס לעבר, יש לנו כלים אחרים להתמודד בסיטואציות שונות ולאפשר לרכך מעט את סכמה מסוימת כדי לפעול ולחשוב באופן בטוח יותר על עצמנו ועל הסביבה.

  • מחשבות אוטומטיות – הן מחשבות שאנו נוטים לחשוב באופן אוטומטי ללא תשומת לב. מחשבות אוטומטיות עשויות לעלות באופן ספונטני ומטרגרים שונים כמו למשל משפט שאמרו לנו ובאופן אוטומטי תעלה איזשהו פרשנות. המחשבות האוטומטיות יושבות לעיתים על סכמות חשיבה שיש לנו על העולם או על עצמנו.

  • סכמות חשיבה ותפקודים ניהוליים – המוח הקדמי (פרה פרונטל קורטקס) הוא אזור במוח שמזוהה עם תהליכי חשיבה גבוהה ויכולות מוטוריות. מחשבות אוטומטיות הן גם מעין סכמות שנוצרת, ומאפשרות התייעלות בתפקוד במצבי יומיום שונים. למשל, תכנון מטלות יומיומיות המשלבות סכמות חשיבה ומערכת תפקודים ניהוליים, מסייעות לנו להתארגן בבוקר ולהגיע לעבודה באופן כמעט אוטומטי וללא השקעה רבה של מחשבה ותכנון.

  • עיוותי חשיבה – עיוותי חשיבה כשמם כן הן, מעוותים את יכולת הפרשנות הבהירה שלנו את ולייצר מציאות מאוזנת. ישנם עיוותי חשיבה שונים והמוכרים בניהם הם:
    א. קסטרופיזציה – היכולת לקחת אירוע שקרה ולהפוך אותו לאסון תהומי
    ב. חשיבה דיכוטומית – פרשנות לאירוע שתקבל הסבר מאוד ברור וחד משמעי, ואף אחד לא יוכל לשכנע אותי אחרת.
    ג. הכללת יתר – כאשר נקח מקרה בודד ונסיק ממנו על מקרים רבים שיקרו בעתיד.

  • המנעות – תהליך ריחוק מחוויה רגשית, תחושתית, מחשבתית שעולה בי או המנעות ממקום או סיטואציה חברתית. מעין רצון לדחייה של החוויה מתוך תחושת חוסר מסוגלות להתמודד איתה. באופן פרדוקסאלי ההמנעות מייצרת תחושה טובה בזמן הווה ולכן אנחנו עשויים לנטות לאמץ אותה, אך בטווח הארוך היא גומרת לנו לחוסר התמודדות עם קשיים שעולים וכתוצאה מכך לבחור לצמצם תהליכים שונים בחיינו.

    כמו למשל מפגשים חברתיים, אמונה ביכולת שלנו להצליח בקריירה ולעשות בחירות מתוך חוסר אמונה שמשתרשת בנו, כמו בחירת תחום לימודים או מקצוע שלא היינו בוחרים בו מתוך תשוקה, בחירת בני\בנות זוג שלא מתאימים לנו ועוד.

הגישה מעניינת ורוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ואחזור אליכם

מטרות טיפוליות בטיפול CBT

המטרות בטיפול CBT הן נגזרת של המטרות איתן בה המטופל עם רצון לשינוי על בסיס הידע הקליני. תחשבו על מטפל ומטופל כעל שני מומחים בתחומם. המטופל הוא בעל הידע העצמי, מחזיק בזכרונות לאירועים שעיצבו אותו, מכיר את עצמו במערכות יחסים שונו בחייו. ומצד שני המטפל, מביא את הידע התאורטי ועושה את החיבור (אינטגרציה) לקשיים היומיומיים שאותה מעלה המטופל.

כך ביחד, עם קשיים ורצון לשינוי שעולים מצד המטופל, ויכול ההבנה וההקשבה של המטפל, תוכלו לבנות תכנית עם מטרות בטיפול CBT שיתאימו לצורך שלכם ולהתחיל לראות שאפשר להרגיש, לחשוב ולפעול אחרת!

כלים ומודלים טיפוליים המסייעים בתהליך טיפול CBT

תרגול מיינדפולנס וטכניקות נשימה לוויסות

כחלק מהתמודדות למשל על התקפי חרדה או סמפטומים שונים שעולים במצבים רגשיים שונים, נשאף ללמוד להתמודד באופן טוב יותר כדי להרגיש בטוחים, להשעות תגובה אימפולסיבית (אינהיבציה) ולכן אנחנו עושים שימוש בנשימה כדי להתמודד טוב יותר במצבים אלה.

מיינדפולנס מאפשר תרגול מיומנויות ממש חשובות ושונות. החל מהיכולת להפנות את תשומת הלב (קשב) באופן מודע מאירוע שקורה (למשל ממחשבות לאינטראקציה עם חבר בזמן בילוי או ממחשבה על כאב שאני חווה לחוויה התחושתית של הכאב עצמו)

תרגול מיינדפולנס מאפשר יצירת איזור בטוח ושקט בתוך עצמינו, אל מול ארועי החיים המאיימים ובניהם לעיתים המחשבות שלנו עצמן. בתוך הישיבה השקטה, אנחנו לומדים ששקט וחוסר מטרה להשיג משהו ברגע נתון, יכולים לאפשר מקום בטוח ורחב לחוות רגע משמעותי, ולצמוח ממנו.

תרגול השהיית תגובה (אינהיבציה)

בנוגע לאינהיביציה, נסו לחשוב כמה היא משמעותית בחיים שלנו. כשאנחנו מנהלים אינטראקציה אנחנו עושים שימוש בהשהיית תגובה כל הזמן, וככל שהסיטואציה מאתגרת אותנו פחות ולא מפעילה אצלנו טריגרים אז לרוב – הכל טוב, נכון?

אני מתחיל לשים לב שאני זקוק לאינהיביציה למשל, כשעולים בי רגשות כמו כעס או תסכול. כן…בגלל שיש לנו כבר דעות קדומות מתוך הידע על העולם, והסביבה יכול לייצר לנו מצבי דחק שגורמים לנו להגיב באימפולסיביות, ושם, נדרשת העבודה האמיתית על אינהיבציה. גם כדי להגן עלינו, וגם כדי להגן על ולכבד את הסביבה שלנו.

מה אינהיביציה מאפשרת?

  • להסיק לאן התגובה שלי עשויה להוביל
  • למצוא מגוון פתרונות לפני שפונים לאחד מוחלט
  • לראות את האחר ולשאוף ליצירת הרמוניה
  • להרגיש טוב יותר

נסו לחשוב על מקרה שקרה לכם לאחרונה שבו הגבתם בצורה אוטומטית והאם אינהיביציה היתה יכולה לשרת אתכם שם.

מודל SMART

בחרתי לשתף בכלי סופר חשוב בנוגע לאופן בחירת מטרות והתכווננות להשגתן בתקופה שיש רצון לשינוי ולהציב מטרות חדשות. מטרות יכולות להיות בכל תחום שתחשבו עליו, אישי, רגשי, מקצועי, כזה שקשור במערכות יחסים ואיזה שרק תבחרו..

כשהולכים יד ביד עם מודל SMART יש יכולת למפות את המטרה, להתבונן בתהליך ולקצור את הפירות, והכל באופן בהיר, כשהלב והראש באותו כיוון.

דוגמה למשל למודל אם אני לא מרוצה מהקשר עם אבא שלי (כפרה עליו):

S – ספציפי יכול להיות – לשפר את התגובות בשיחה עם אבא שלי בטלפון כשאין לי סבלנות בשיחה.

M – מדיד – לרשום מידי שבוע כמה מתוך השיחות הסתיימו כשאני לא שבע רצון ומה עוצמת החוויה הרגשית שלי (מאוכזב מהתגובה בין 1 ל 10).

A – בר השגה – לוודא ששיחה איתו בטלפון היא מטרה שאני יכול לעמוד בה בשלב זה, ואם לא, אולי עדיף לשנות מטרה ולעבוד קודם על תקשורת פנים אל פנים במידה אם יותר נוח לי.

R – רלוונטי – אם למשל חשוב לי לשמר את הקשר עם אבא שלי כי מבחינתי קשר אבא-בן הוא חשוב, אז זה ערך שעשוי לחזק בשיחות מורכבות יותר שאצטרך לעמוד בדרישות בחלק מהיעדים שאציב בדרך (למשל לא להרגים קול, או לשמור על תגובות מאופקות בשיחה).

T – תחום בזמן – להגדיר לעצמי מספר שיחות לשבוע הקרוב ולהחליט שמידי שבוע בארבעת השבועות הקרובים אני שם את הזרקור במאמץ לשפר את התקשורת בטלפון.

על כל מטרה גדולה, נרצה לפרק ליעדים קטנים שעתידים להיות הצלחות קטנות בדרך. למשל, למצוא נושאים לשיחה שמעניינים אותי ועשויים לעניין אותו, לשאול על ארועים חשובים שקרו לו במהלך היום או השבוע החולף, ועוד…

מקווה שזו דוגמה מספקת ליישום של Smart ומקווה שתפיקו ערך מהכלי המדהים הזה🌻

מודל המעגל הקוגניטיבי של אלברט אליס

מודל זה מאפשר לנו גישה למיפוי תהליכים שקורים בנו באופן יומיומי ולפעמים אנחנו לא ממש שמים לב, או עוצרים כדי לחשוב רטרו. מה שמדהים, הוא שלאחר תרגול המיומנות, מתאפשרת גישה לבחירת פירוש ותגובה כבר בזמן אמת.

האות מ', מייצגת מחשבה, כשבפועל פירוש עשוי להיות מורכב יותר.

1.אירוע (קלט אינפורמציה שמהווה טריגר)
2.פירוש (מחשבה/ תחושה/ רגש ראשוני)
3.תגובה (התנהגות, מחשבה, רגש משני)

  • אירוע
    יכול להיות top-down – מבחוץ ואז פרשנות (למשל אמרו לי משהו – קלט מחוש השמע) או bottom-up מבפנים ואז פרשנות (מערכת חוש פנימית שמעוררת תשומת לב – למשל כאב בטן או מחשבה ראשונית).
  • פירוש
    מחשבות על (מטה קוגניציה) אפשרויות עתידיות שעשויות להתרחש או פירוש של האחר בסיטואציה חברתית, רגש או תחושה שעולים בגוף כתוצאה מהקלט.
  • תגובה
    פתרונות קוגניטיביים לוויסות עצמי (למשל לבקש מהסביבה להתייחס לצורך שלי או לבחור להשאר בתקשורת הדדית למרות שלא נוח לי עם דבר שנאמר), בחירה בכלי וויסות כמו נשימה או התקרקעות בכאן ועכשיו.

מודל המעגל הקוגניטיבי הוא מודל בסיסי וחשוב שנותן גישה להבין כיצד אנחנו קולטים, מעבדים מידע ופועלים ובכך להבין כיצד ניתן לשפר תהליכים ולייצר שינוי במקומות שאנחנו לא מרגישים בהם נוח.

מודל "יעילות בינאישית"

סיטואציות מורכבות במערכות יחסים, הן פועל יוצא של תפישה ברוב המקרים.
למשל, כשמגיעה אינפורמציה מהבת זוג שלי, ברור שהתגובה הבאה תלויה בי..והתגובה הזו, תהיה תלויה באופן שבו אני מפרש את הדברים ומההבנה כיצד התגובות שיש ברשותי לעשות, עשויות להשפיע.

איך אפשר לפתור בעיה בסיטואציה בינאישית יומיומית באמצעות הכלי הפרקטי הזה?
אינטגרציה של 4 השאלות הבאות, עשויה להביא לבחירה בהתנהגות רצויה, שתוציא אתכם עם מינימום חרטה מסיטואציות כאלה ואחרות ותשאיר אתכן שלמות גם אם הצד השני פחות יאהב את התגובה:

1.מה המטרה שלי?
2.לאילו יחסים אני מכוון עם אותו אדם בהמשך?
3.מה חשוב לי מבחינת הערכים שלי ועל מה אני יכול לוותר?
4.מה הסיבות האפשריות לכך שהצד השני הגיב באופן הזה?

אל תחכו לסיטואציה הבאה במערכת יחסים לעשות בכלי המדהים הזה שימוש, תתחילו כבר עכשיו לנתח סיטואציה מעצבנת שקרתה לכם היום או אתמול, ותראו כבר איך זה מרגיש ואיך אולי הייתם מגיבים אחרת.

תרגול הכלים להטמעת מיומנויות

כלים שנלמדים בלקינקה או בסדנאות, נדרשים תרגול במציאות היומיומית בסביבה בה מופעלים הטריגרים שמביאים אותנו לפעול באופן לא מיטיב.

תרגול המיומנויות מאפשר עקב לצד אגודל, להתפתח וליישם את הכלים הנלמדים בצורה אינטואיטיבית ואפקטיבית.

בתמונה - מתרגלים הקשבה לאחר ויצירת הרמוניה, בסדנה "מנוקשות לגמישות".

לאיזה ומאיזה גיל נועד טיפול CBT?

טיפול בגישת CBT הוא טיפול פסיכותרפי המותאם לכל טווחי הגילאים ומועבר בהתאם ליכולת ההבנה, הקוגניציה, המוטיבציה ומשתנים נוספים שנלקחים בחשבון ונרחיב עליהם בפסקה עקרונות מאפיינים ושלבים בטיפול CBT.

ניתן לקבל טיפול CBT החל מגיל הילדות המוקדמת ותקופת ההתבגרות בליווי הורי, דרך תקופת הגיל הבוגר ותקופת הגיל השלישי. ניתן לקבל מענה טיפולי בגישת CBT עם מטפלי CBT המשלבים אמצעים רלוונטיים לכל תקופת גיל. למשל לגילאי הילדות, טיפול באומנות בשילוב CBT או לגיל מתקדם, שילוב של CBT עם אמצעים כמו ביופידבק כדי לזהות תגובות פיזיולוגיות שעולות, מיידפולנס כחלק מתרגול קשיבות מודעת וחמלה, ועוד…

ארחיב בהמשך על גישות הטיפול השונות שניתן לשלב כחלק מטיפול CBT

מתי לבחור בטיפול CBT ומה ההבדלים בין טיפול CBT לגישות טיפוליות אחרות

אם תשאלו אותי, טיפול CBT מאפשר למידת כלים להתמודדות עם תחומי החיים השונים ועם הפרעות פסיכיאטריות שונות ומגוונת.

ניתן לראות מכנים משותפים רבים בין טיפול CBT לטיפולים מגישות שונות וחשוב לזכור שכל גישה טיפולית מבוססת על מודל מסוים ומתמקדת בתהליכים לכאורה אחרים, אך באופן טבעי, מאחר והגישות התפתחות באופן הדדי מגישות שונות והתמודדות בחיים נוגעת ביחסים עם העצמי ובתקשורת בינאישית ישנם מושגים שונים שמשמעותם קרובה ומסבירה תהליכים זהים שניתן לשים לב אליהם לאחר למידה של מספר גישות טיפוליות.

מטפלים באופן טבעי לומדים גישות שונות מתוך רצון להרחיב את הידע והכלים לאפשר מענה טיפולי איכותי יותר ולכן אתם עשויים למצוא את עצמכם בטיפול CBT עם מטפל שעושה שימוש בגישות נוספות. הנה מספר גישות שחשוב להכיר:

MBCT

טיפול MBCT מלווה התפתחות ומלמד כיצד להתבונן ולעבוד בצורה מיומנת עם מחשבות, רגשות, הלכי רוח, תחושות גוף ומצבי תודעה שונים ונותן דגש ללמידת טיפוח של הלכי רוח מיטיבים. מאפשר אתגור (בזהה לטיפול CBT) מחשבות והכרות עם התודעה ומלמד כלים לעבוד איתם בצורה נבונה ומועילה.

כחלק מההליך הטיפולי, נעשה שימוש בלמידת טכניקות מדיטציה ומיינדפולנס, מיקוד הקשב באופנים שונים, הכרת מנגנוני התודעה המגבירים מועדות למצבי פסיכופתולוגיה כגון דיכאון, חרדה, התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ועוד.

בנוסף, כחלק מתהליכים פסיכו חינוכיים (כמו גם בטיפול CBT) עשויים להרחיב על אופן הפעילות של המוח, של מנגנוני קשב וזיכרון, מערכות כאב, מחשבות אוטומטיות, מנגנוני לחץ, תיאוריות קוגניטיביות, רגשות ומערכת וויסות וויסות רגשי וכיצד אפשר להשפיע על איכויות בינאישיות באמצעות חמלה ואמפתיה.

טיפול MBCT צמח ממונח בשם חמלה שמקורו בבודהיזם ובאופן טבעי עשויים לעלות תכנים בודהיסטים במהלך טיפול במידה והמטופל יעניין וירצה להעמיק.

טיפול באומנות ו CBT

טיפול באומנות משלב לצד כלים מגישת טיפול CBT גם תהליכי הבעה ויצירה באמנויות שמסייעים ברוב נוסף לעבד מחשבות, רגשות ותחושות ולייצר תהליך תרפויטי. כוחן המרפא של האמנויות מסייע להבין, להביע ולהכיל תכנים רגשיים בערוץ תקשורת נוסף וזמין, לעודד שימוש בדמיון ולהביא ביטוי אותנטי של העצמי.

הטיפול באמצעים אומנותיים מאפשר גישה עקיפה ובלתי מאיימת לעולם הפנימי של המטופל ומאפשרת אמצעי תקשורת עם טווח גילאים רחב. היצירה האמנותית מתקיימת במרחב הביניים שבין מציאות חיצונית ומציאות פנימית – והמשמעות לכך היא להביע את החוויה הפנימית, להוציא אותה החוצה לחיים משלה, ולהתבונן בה מהצד, ממש להחצין אותה. (פרקטיקה מעניינת שניתן למצוא גם בגישת הטיפול הנרטיבי).

מיינדפולנס, ACT והגל השלישי בחדר הטיפולים

בשנים האחרונות גובר השימוש בטכניקות וגישות מהגל השלישי של טיפול CBT. גם גישת הטיפול MBCT עליה דיברתי מעלה נכללת בתוך הגל השלישי. אלה גישות שמתבססות על פרקטיקות מזרמים בודהיסטים במזרח (הודו, סין ועוד) והובאו אל קדמת המחקר כדי להבין כיצד כלים בהם עושים שימוש במשך אלפי שנים לטיפול והרחבת התודעה ליצירת איזון נפשי, באים לידי ביטוי בהמשגה המדעית.

טיפול מיינדפולנס כפי שכבר שיתפי מעלה, טומן בחובו איכויות רבות ומן הראוי, לעשות שימוש בכלי חשוב זה לצורך למידת וויסות רגשי, יצירת משמעות בחיי היומיום ועוד. כמו כל כלי טיפולי, כדי שהוא יהיה משמעותי ויעיל עבור המטופל, צריכה להתקיים הבנה והסכמה לעשות בו שימוש מצד המטופל.

DBT

גישת הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי פותחה ע"י Marsha Linehan בתחילת שנות ה-90 והיא מזוהה בתחום הטיפול כמסייעת להתמודדות עם הפרעות בקשיי וויסות רגשי בכלל ובהפרעת אישיות גבולית בפרט.

הטיפול הדיאלקטי התנהגותי אינו טיפול פסיכולוגי שמתאים לכל אחד, אך בשונה מבתפישה בעבר הוא ידוע כמסייע מעבר להתמודדות עם הפרעות קשות בלבד ועושים בו שימוש לצרכים שונים במחלקות בריאות הנפש בארץ והן בהדרכות הורים כדי להצליח לעשות תהליכי מנטליזיציה (TOM) ולראות את האחר באופן בהיר יותר.

גישת טיפול ה – DBT נמצאה במחקרים גם יעילה לטיפול בהפרעות קשב, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות, התמכרויות לחומרים ממכרים ושליטה בכעסים. כמו בגישות שונות, אחת המטרות של גישת ה DBT היא לסייע לאנשים לחיות חיים מוצלחים יותר, בעיקר בהקשר הבין-אישי, למרות הרגשות השונים שהם חווים.

עם התפתחותו של טיפול CBT הגישת הונגשה והיא משמשת היום טיפול לילדים, בני נוער ומבוגרים הסובלים מקשיים בוויסות הרגשי.

סכמה תרפיה

סכמה תרפיה היא אחת מהגישות הטיפוליות האינטגרטיביות ומבוססות ראיות שצמחו מתוך שדה הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. יאנג, פיתח את גישת הסכמה תרפיה כשיטת טיפול המשלבת היבטים קוגניטיביים-התנהגותיים. הגישה מתבססת על המשגות מאזכולת יחסי התקשרות (attachment של בולבי) והתערבויות חווייתיות מגישת הגשטלט. הסכמה תרפיה משתמשת ב 4 מושגי יסוד:

1. צרכי ליבה רגשיים
2. סכמות מוקדמות בלתי-מסתגלות
3.סגנונות התמודדות
4.מודים

צרכי הליבה הרגשיים הם אוניברסאליים וכוללים לפי יאנג צורך בהתקשרות בטוחה לאחרים; למשל מסוגלות ותחושת זהות, תחושת חופש לבטא צרכים ורגשות ברי תוקף, ספונטניות ומשחק וגבולות בין מציאות ודמיון. כאשר צרכי ליבה אלה אינם זוכים למענה הולם במהלך ההתפתחות, מתפתחות סכמות מוקדמות בלתי-מסתגלות.

סכמות מוקדמות בלתי-מסתגלות הן פריזמות קבועות דרכן האדם מפרש אירועים סביבו ומעניק משמעות לגבי העצמי, האחר, והעולם. התוצר של סכמות אלו מלווה בכאב נפשי ומצוקה, וכך נכנסים לפעולה סגנונות התמודדות שעוצבו במטרה להפחית או להיפטר מתחושות לא רצויות ומשפיעות על התנהגות האדם.

בעוד שהצרכים, הסכמות, וסגנונות ההתמודדות נחשבים למרכיבים יציבים לאורך זמן באישיותו של האדם, ההתמודדות עצמה יכולה להיות בעלת אופן מצבי, ומשתנה מרגע לרגע וכך נוצר בתהליך ההתפתחות של הגישה המושג – מוד. מודים הם מצבים רגעיים ומתחלפים אשר מאפיינים את אישיותו של האדם.

הקשר שבין טיפול תרופתי לטיפול CBT

טיפול CBT עשוי להיות משולב לעתים בטיפול תרופתי . בקבלת ההחלטה האם להתחיל בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) , בתרופה או בשילוב של בין השניים, מעורבים מספר משתנים וחשוב שילוו על ידי פסיכיאטר מומחה לתחום בתהליך:


1. האבחנה
2. מידת החומרה של ההפרעה
3. מידת המצוקה של המטופל
4. מסוכנות אפשרית
5. המוטיבציה של המטופל להתמיד בטיפול , לבצע את המשימות וליטול את התרופות ועוד..

ישנם מקרים בהם כבר ניתן טיפול תרופתי שנמצא יעיל אך המצב עדיין דרוש שיפור ולכן טיפול טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עשוי להוסיף שיפור. חשוב לזכור שטיפול CBT מספר כלים קוגניטיביים להתמודד עם מצבי חיים בעוד שהטיפול התרופתי הוא זה שלוקח את האחריות על מצבי החיים השונים ופועל באופן פאסיבי ביחס לטיפול CBT למען שיפור איכות חיי המטופל. במקרים שהמטופל טופל בעבר בתרופות והגיע לרמיסיה וצפים קשיים מוכרים מהעבר, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי מאוד לסייע.

אם אני פונה לטיפול CBT, למה אני צריך טיפול תרופתי?

אחת ממטרות טיפול CBT היא הפחתת עוצמת הקושי ומתן כלים להתמודד עם הקושי אחרת. כחלק מהתרומה להליך הטיפולי, כחלק מאותו טיפול משולב, נגזרות שתי יחידות טיפוליות אלה – טיפול CBT וטיפול תרופתי.

כפי שכתבתי מעלה, לעיתים אין צורך בטיפול תרופתי וטיפול CBT מספק כדי להגיע ליצירת שינוי משמעותי. לעיתים, קיימים מצבים רגשיים קשים מנשוא, להם טיפול תרופתי עשוי לסייע ולתת מוטיבציה לייצר צעדים וליצירת הצלחות קטנות שיתמחו בלמידת הכלים מגישת טיפול CBT וביצירת שינוי משמעותי בהמשך לצד אך הפחתת שימוש בטיפול תרופתי.ישנם מקרים בהם ניתן לראות מבחינת המחקר שטיפול תרופי בשילוב טיפול CBT נמצאו כיעילים יותר מאשר טיפול CBT בלבד.

התפתחות טיפול CBT, כיצד נולדה והתפתחה השיטה?

התפתחות טיפול CBT נוצרה בשלבים כאשר השלבים מחולקים בגסות באופן הבא:

1.הגל הראשון ב-CBT -התפתחות תאוריות ומחקר בתחום ההתנהגותי
2. הגל השני ב-CBT – התפתחות תאוריות ומחקר בתחום הקוגניטיבי
3.הגל השלישי ב-CBT – השענות על תאוריות מהמזרח, קידום מחקר ופיתוח תאוריות על בסיסן

בשנות ה 20 של המאה הקודמת נערכו מחקרים בתחום הלמידה התנהגותית, ובעיקר אצל חיות ( ניסוי מוכר הוא הניסוי של פאבלוב עם הכלבים וקביעת מונחי ההתניה הקלאסית. בעקבות אותם מחקרים החלו בשנות החמישים והשישים להתגבש תובנות וגישות טיפוליות נוספות להכחדת התנהגויות לא רצויות, בתחום הוויסות הרגשי (שליטה בכעסים למשל), חרדה ופוביות ועוד.

גישת טיפול CBT העלתה עניין בקרב מטפלים רבים בשטח בשל סימני השאלה שהתעוררו בקרב קלינאים וחוקרים, לגבי מידת היעילות של שיטות פסיכודינמיות כמו התיאוריה הפסיכואנליטית ולמרות שהן גישות מורכבות שעשויות להביא פתרונות בטווח הארוך, נראה שבמבחן התוצאה נדרשו פתרונות קליניים אחרים שכן חלק ממוטיבציה לשינוי מצריכה תחושת הצלחה ואת זה ה -CBT מצליח להביא באופן ברור ביחס לגישות האחרות, ובזמן קצר יותר באופן משמעותי.

כך, פותחו שיטות כמו הפחתה של חרדות (דה-סנסיטיזציה) באמצעות חשיפה הדרגתית (בה אנו עושים שימוש עד היום בקליניקה בטיפול CBT להתמודדות עם חרדות), ומתן חיזוקים חיוביים שפותחה בהמשך למחקרים של סקינר בהקשר של התניה אופרנטית (התמרה והכחדה של התנהגות באמצעות חיזוק חיובי\שלילי וענישה).

במקביל ובהמשך להתפתחות גישות אלה, החלו את פעילותם בארה"ב אלברט אליס ואהרן בק (נפטר לאחרונה ב 1.11.21). הם ראו בהפרעות נפשיות, בעיקר בתחום הדיכאון, תוצאה של תהליכים קוניטיביים (חשיבתיים) בלתי רציונאליים והנחות יסוד קוגניטיביות שגויות שהשתרשו ממצבי חיים שונים, ופיתחו שיטות טיפוליות להתמודדות מיטיבה עם תהליכים אלו והחלפתם בתבניות קוגניטיביות רציונאליות מיטיבות, מסתגלות ומתמודדות. באופן טבעי, עם השנים פותחו גישות נוספות להתמודדות עם הפרעות נוספות מעבר לחרדות ודיכאון על בסיס גישותיהם ונוספות, כמו הפרעות שנגענו בהן מעלה: הפרעות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז (ADHD) הפרעות חרדה שונות שנתגלו ועוד.

פסיכולוגיית הגל החדש, או אם תרצו – הגל השלישי של טיפול CBT, מייצגת שינוי בתוך התחום של הפסיכולוגיה ההתנהגותית והקוגניטיבית בשינוי ההתייחסות כלפי מחשבות ורגשות שעולים בנו והתייחסות שונה לאופן בו תופשים שינוי בו רוצים מטופלים.כך למשל גישות מבוססות מיינדפולנס וקבלה (לקוח מהמונח acceptance ולא מהקבלה הדתית-יהודית) מצביעות על שינוי גישה כלפי חוויה רגשית לא נעימה וללמוד לפגוש את הרגעים הלא נעימים מבלי לנסות לשנות אותה וולתת לחוויה הרגשית להגיע ולחלוף באותו אופן בו הגיעה.

גישות טיפול חדשניות אלו מתייחסות אל הצד הריגשי והחוויתי של תחושות ורגשות בגוף באופן מורחב ונותנות דגש על עיבוד ריגשי וקבלה של מצבים רגשיים והתייחסות לחוויה שלהם גם במובן הפזיולוגי, באופן שלא היה מקובל בגישת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית הקלאסית.

אם למשל, ההתייחסות לחרדה בעיניים של ה – CBT היא כתופעה לא נעימה שנרצה למגר, גישת ACT באה ואומרת שההתייחסות לחרדה צריכה להיות ממקום של חקירה, להבין מהיכן היא מגיעה, מהם הכוחות שמפעילים ומביאים אותה לידי ביטוי, ומתמקדת במעגלי חשיבה ורגש שמנהל המטופל בחייו כדי לייצר הרמוניה ולחבר אותו עם ערכיו ליצירת משמעות.

בכך למשל אומרת גישת ACT, שתופעת הלוואי של החרדה עשויה לפחות ואף להעלם. עקב עלייתן של גישות המבוססות מיינדפולנס וקבלה (Acceptance),המתייחסות אל הצד הרגשי והחווייתי באופן מורחב ושמות דגש על עיבוד ריגשי באופן שלא היה מקובל בגישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הקלאסי,ניתן להשלים תמונה מלאה יותר של ההוויה האנושית על כללותה.

הפוקוס בגל השלישי, בשונה מהגל השני, אינו שינוי מחשבות ספציפיות, אלא כפי שהוזכר מעלה, על הליך לימוד שעובר המטופל. המטרה היא לאמץ ראייה רחבה לגבי הקוגניציות, הפעולות והבחירות במציאות בה אנחנו חיים. התייחסות לערכים, והתבוננות מחודשת בתפישות והאמונות שעיצבו אותנו במשך השנים מתוך התנסויות רבות והקשיחו את צורת החשיבה והפרשנות שלנו כלפי אירועים.

חלק חשוב בתוך תהליך הלמידה הוא לזהות מחשבות אוטומטיות, להכיר בכך שחלק גדול מהמחשבות שלנו הן פרשנויות ולא עובדות על המציאות, וריחוק מהזהויות שאנחנו עוטים אשר עשויות לספר לנו סיפור שיוביל אותנו לחוות דימוי עצמי נמוך ואולי להיכשל בתוך דרך או תהליך בהם אנחנו נמצאים.

עקרון נוסף וחשוב הוא עקרון ההרחקה – והוא מהווה רעיון מרכזי בטיפול CBT.

אהרון בק, חוקר שפיתח את הגישה, טוען שהרחקה פירושה להיות בעל אפשרות לבחון את המחשבות באופן אובייקטיבי, וללמוד להבחין בין המחשבות האובייקטיביות שלנו לבין פרשנות שלנו על מאורעות שקורים. באופן זהה לתפישה הרווחת במיינדפולנס, הוא טוען שאם אנחנו חושבים ומרגישים משהו זה לא בהכרח מעוגן במציאות מאחר וזו עשויה להיות פרשנות מוטעית שלנו.

מספר גישות טיפוליות שעלו בשנים האחרונות כחלק מהגל השלישי ואת חלקן סקרנו מעלה הן: ACT, DBT, MBCT ,MBSR טיפול מבוסס חמלה ועוד.

כמה עולה טיפול CBT?

מחיר ממוצע עבור מפגש לטיפול CBT אצל פסיכולוג קליני או עובדת סוציאלית קלינית עשוי להגיע ל 450 ₪ עבור 50 דקות טיפול. במכונים ציבוריים או פרטיים המוכרים על ידי הקופות העלויות נמוכות יותר ובאופן טבעי זמן ההמתנה ארוך מהרגיל (לעיתים עשוי להיות זמן המתנה של חצי שנה עד שנה וחצי, תלוי באיזורי המגורים והיצע וביקוש של תקופה נתונה).

במכונים פרטיים בהם התמחויות המטפלים שונות, עלות טיפול עשויה לנוע בין 150 ₪ (ואף פחות) ל 400 ₪.

כפי שכתבתי מעלה, בניגוד לטיפולים פסיכולוגיים \ פסיכותרפיים שונים, טיפול CBT מוגדר כטיפול קצר מועד ועשוי להמשך זמן קצר יותר ביחס לאחרים ואורכו הממוצע הינו 12 מפגשים.

בחישוב גס, עלות תהליך טיפול CBT נע בממוצע בין 3,000-5,400 ₪ וזאת בהתאם לעלות למפגש.

במרכז גישת השדה, עלות הטיפול הנה 400 ₪ לטיפול פרונטאלי ו 350 ₪ לטיפול באופן מקוון, כאשר משך זמן הטיפול לאדם בוגר הינו 50 דקות ומשך טיפול CBT לילדים, מתבגרים ונוער הינו עד 45 דקות ובהתאם ליכולת הקשב, וההכלה הרגשית.

האם טיפול און ליין יעיל כמו טיפול CBT פרונטאלי?

טיפול CBT און ליין התפתח מאוד בשנתיים האחרונות בלית ברירה בעקבות התמודדות עם מגיפת הקורונה. למרות שגם לפני כן נעשו טיפולים מקוונים, המגיפה האיצה את ההליך ויצרה אמון בתהליך הטיפול באופן מקוון.

היתרונות של הטיפול המקון מסייעות גם למוטיבציה ולהצלחת הטיפול:

  • חוסכת זמן ומאפשרת זמן משמעותי במהלך יום בו מתקיים טיפול CBT
  • חוסכת עלות נסיעה והתמודדות עם פקקים וחניה
  • ניתן להיות גמיש ביחס לשבוע מאחר והמפגש יכול להתקיים ממקומות שונים (למשל אם העבודה של המטופל משלב טיסות לחו"ל, או אם תוכננה נסיעה לחופש בצפון\דרום הארץ ולא רוצים לחרוג משגרת הטיפול השבועית).

לעיתים מטופלים רוצים ביצירת קשר פרונטאלי ראשוני כדי ליצור את הכימייה הראשונית ובהמשך התהליך ניתן לעבור למפגשים און ליין.

הגישה מעניינת ורוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ואחזור אליכם

חסרונות של טיפול CBT?

טיפול CBT הוא טיפול בו המטופל נדרש להיות אקטיבי. לעיתים קורה שמגיע אליי מטופל לקליניקה ומבקש ממני לרפא אותו. תהליך הריפוי בשונה מטיפול תרופתי, הוא תהליך אקטיבי. לצד הלמידה שנעשית בקלינקיה, המטופל נדרש לקחת איתו כלים, וטכניקות לתרגול משבוע לשבוע בבית ולהטמיע אותם בחיי היומיום.

המטרה היא שבסוף התהליך יוכל המטופל לעשות שימוש לניטור ובקרה על מחשבות תחושות ורגשות ולהתמודד באופן עצמאי לוויסות רגשי ויצירת משמעות בחיי היומיום. לכן, נדרשת מוטיבציה ולעיתים, חלק מתהליך הטיפול ייגע בחיפוש נקודות האור שיתמכו ביצירת מוטיבציה לתרגל את הכלים שיסייעו להרגיש טוב יותר.

איך אני יודע שאני זקוק לטיפול CBT?

הצורך לטיפול הוא השתקפות של תחושת היכולת להכיל מצבים רגשיים שונים בחיי היומיום או לתחזק מערכות יחסים מורכבות. אם אתם קוראים בעמוד זה, סביר שאתם מתמודדים עם קושי מסויים או שאתם מתעניינים עבוד מישהו שקרוב לכם.

אני באופן אישי התמודדתי לפני כעשור עם חרדה ודיכאון במשך כמעט שנתיים מבלי להיות מודע למה שעובר עלי מתוך חוסר נסיון של הסביבה הקרובה שלי לכוון אותי למקומות שאוכל למצוא בהן מענה לקבלת כלים להרגיש טוב יותר. אני לא רואה סיבה מספקת אל מול החוויה הרגשית הזקוקה לכלים, לא להתחיל בטיפול גם אם יש ספק.

אנחנו עשויים הרבה פעמים להשקיע מחשבה, זמן, כסף ומשאבים נוספים בטיפולים הקשורים לגוף הפיזי (ללכת לרופא מומחה לעור, אף אוזן גרון וכו'), לשלם עבור תהליך דיאטה או אפילו להוציא כספים על חופשות בחו"ל וביגוד על פי צו האופנה.. ולצד זה, מזניחים את הדבר הכי חשוב שעליו נבנים כל מעגלי החיים שלנו – אנחנו, הנפש שלנו.

למה חשוב לפנות לטיפול CBT ולא להזניח בעיות?

כמו כל בעיה שנוצרת, ככל שנתעלם ממנה ולא נעמיק וניתן לה פתרון, הבעיה עשויה לגדול ולהתעצם. אני מאמין גדול בשינוי וחושב שניתן לעבוד על שינוי גם אם השינוי מינורי ועדיין ניתן לחוות תחושת רווחה.

באופן טבעי, כאשר בעיות גדלות ומוזחנות, הן משקפות גם תהליכים של דפוסי חשיבה והתנהגות אוטומטיים שמשתרשים בנו עם השנים, וככל שעובר הזמן, לעבוד על שינוי של דפוסים אלו הופך להיות משימה מורכבות יותר, מאחר והאלסטיות של המוח מטבעה הולכת ומקשיחה.

תהליכי שינוי, משפיעים על חוויית ההצלחה ועל תחושות מוטיבציוניות ולכן נרצה לזהות בעיות בזמן, להשתחרר מסטיגמות מיותרות שנוצרו סביב הטיפול הפסיכולוגי ופשוט להגיע ולהתנסות בתהליך הטיפול כדי לבחון האם יכול לסייע להרגיש טוב יותר!

באמת, אל תחכו, פשוט צרו קשר ושתפו את שעל לבכם

בתמונה - תמונה שלי בטיול עם זוג חברים יום לפני התקף החרדה הראשון שלי שישנה את חיי שנתיים קדימה מקצה לקצה

ההיכרות הראשונה שלי עם גישת טיפול CBT

את גישת הטיפול CBT הכרתי לראשונה בשנת 2013. הגעתי בהמלצה של משהי קרובה למטפל מדהים, שבפגישה הראשונה שלנו הוא אמר שהוא בסך הכל מורה ואני תלמיד, אחד הדברים אליהם התחברתי מתוך מהאינטראקציה הראשונית איתו והתפישה הזו מלווה אותי עד היום בקליניקה כמטפל. הסיבה שהגעתי אליו, הייתה לחזק את מיומנויות הזיכרון שלי, אך בתוך התהליך, מפגש אחרי מפגש, התחילו להתבהר לי תהליכים שונים שחוויתי באותה תקופה כקשורים זה בזה, ולאחר פרק זמן קצר יחסית, התחלתי לחוש שינוי משמעותי בתפקודי הזיכרון שלי.

בפועל, הגעתי לקבל כלים, או טכניקות לאמן את הזיכרון, ואני ממש זוכר איך פירקנו את משמעות המילה זיכרון לחלקים שונים וכך הבנתי, שההתייחסות שלי למאורעות שונים הייתה יחסית מצומצמת ולא כללה אלמנטים שונים שמרכיבים חוויה להיות עשירה דיה לכדי זיכרון מספיק משמעותי שיישאר לתקופת זמן ממושכת וכן לשלוף אותו בשעת צורך בצורה יעילה.

לאחר מספר מפגשים בהם התחלנו לקלף שכבות והרגשתי נוח יותר לשתף במחשבות מורכבות, תפישות ואמונות שלי, הבנתי שאני נמצא כבר תקופה בהתמודדות עם חרדה ודיכאון ולאט לאט, מתוך תהליך של דיוק משמעויות בחיי והתמודדות עם מחשבות טורדניות עם כלים שונים שלמדתי, הצלחתי להתמודדות עם רגעים מורכבים לאט לאט טוב יותר, ומפעם לפעם חוויית הצלחה והיכולת לפגוש את העולם הרגשי שלי על כל גווניו, באופן פראדוקסלי הביאו אותי להרגיש טוב יותר לאורך זמנים ממושכים יותר.

כששאלתי בקליניקה מהו סוג הטיפול, נעניתי שזה טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אך באותה תקופה עוד היה מוקדם מידי להבין את משמעות החיבור צמד המילים קוגניציה והתנהגות באופן חד משמעי.

בעצם גישת טיפול CBT מחלקת את ההוויה שלנו, בני האדם, ל 4 מרכיבים עיקריים:

  • מחשבות
  • תחושות
  • רגשות
  • פעולה \ התנהגות

בצורה המופשטת ביותר, כאשר נכנסת איזשהי אינפורמציה מבחוץ, עולות לי מחשבות בנוגע לאותה אינפורמציה, כתוצאה מכך אני עשוי לחוש או להרגיש וכפועל יוצא לפעול בהתאם.

אל תשכחו שאנחנו מכונה חכמה ומשומנת עם שנים של ניסיון, ויכולות ניהוליות גבוהות וגמישות, כך שאת מרבית הפעולות ביום אנחנו עושים באופן דיי אוטומטי ולכן המודל שמוצג כאן הוא רק כדי לפשט את הדברים והוא כשלעצמו כלי עוצמתי שמשרת אותי בקליניקה לנסות להמשיג ביחד עם מטופלים מאורעות שונים שעוברים עליהם במהלך השבוע ממפגש למפגש.

אחת מאבני היסוד בעבודה עם המודל של טיפול CBT, היא ההבנה שבני אדם מתנהגים באופן מסוים מתוך התנסויות על בסיס רווח והפסד. המטרה היא להבין אלו התנהגויות משתמרות או נכחדות מתוך חיזוקים חיוביים או שליליים שמגיעים מהסביבה או מעצמנו.

שאלות ותשובות נפוצות לטיפול CBT

טיפול CBT הוא טיפול פסיכותרפי קוגניטיבי התנהגותי והוא ושמו נשען על מונח רחב יותר – פסיכותרפיה. מקור המילה פסיכותרפיה הגיעה מיוונית ומשמעותה טיפול בנפש (פסיכו – נפש, תרפיה – טיפול).

טיפול CBT יכול לעזור להתמודד עם ויסות רגשי, פחדים, חרדות, דיכאון, הפרעות שינה, מערכות יחסים, התפתחות אישית ועוד.

טיפול CBT הוא טיפול קצר מועד ונמשך בממוצע כ- 12 טיפולים. העלות של כל טיפול היא במנעד של בין 150-400 ₪ לטיפול בן 50 דקות.