בתחילת המאה ה – 20 החל להתבשל מודל למבחן שלימים הפך למבחן מוכר על פי רוב בעולם המערב – מבחן ה – IQ.
אלפרד בינה שם את הפיגומים הראשונים ויצר את הבסיס למבחן זה, ובזכות הניסיון לייצר מכנה משותף אחיד לבחינת האינטליגנציה, עלו תיאוריות נוספות שניסו להסביר את אותה אינטליגנציה של בני האדם.
💡אחת מהן, היא תאוריית האינטליגנציות המרובות של גארדנר💡
הרי מה אנחנו אם לא שילוב של אינטליגנציות?
גארדנר טען, שאינטליגנציה היא היכולת שלנו לאתר בעיה קיימת, להעלות שאלות בנוגע לבעיה הזו ולמצוא דרך לפתור אותה ולכן קשה מאוד למדוד אינטליגנציה (מה שנקרא – "השלם גדול מסך חלקיו")
אולי העליתם פעם את השאלה "האם אני הומני או ריאלי?".
אני זוכר שלי היה דיון הזה כזה עם עצמי עוד בתקופת התיכון, ואני חושב שזה היה אחד הדיונים הדיכוטומיים היותר מגבילים שהביאו אותי באותה תקופה בין היתר להשלים עם לימודים של 3 יח' במתמטיקה (בלי לזלזל ב – 3 יח' כן?).
🌿אין ספק שיש אינטליגנציות דומיננטיות יותר, אבל מה לעשות, אנחנו מורכבים מכמה מהן ובין אם אנחנו בעלי אינטליגנציה באיכות מסוימת, זה לא אומר שלא ניתן להביא אותה לידי ביטוי ולהפיק ממנה משמעות ותועלת, על אחת כמה וכמה בעולם שמצריך מגוון רחב של יכולות.
בין האינטליגנציות ניתן למצוא אינטליגנציה לשונית, מרחבית, מוסיקלית, בין אישית ועוד..
גם את האינטליגנציות האלה אפשר לפרק לגורמים נוספים, ולהבין ממה הן מורכבות, ולעשות שימוש בהבנה הזו (ממש כמו יחסי גומלין):
🔑אם אתם חושבים שאין לכם אינטליגנציה בין אישית טובה, תחשבו מה היה קורה אם הייתם בחדר עם עוד כמה אנשים שגיליתם שיש להם ולכם תחביב משותף שאתם מאוד אוהבים.
🔑אם גדלתם בצפון (קרוב לטבע) ואתם בעלי אינטליגנציה נטורליסטית גבוהה, אבל העתקתם את עצמכם לגור במרכז והרגשתם שעם הזמן האינטואיציה לטבע פחתה.
בקיצור, על התשובה האם אנחנו חיה אינטליגנטית או לא כבר ענינו, עכשיו רק נשאר להביא את האינטליגנציות שלנו לידי ביטוי…
