על פי הגותו של סרן קירקגור, מושג האותנטיות אינו בעל משמעות או תוכן ספציפי: ”האדם האותנטי אינו השמח, החכם, המאושר, אלא השלם עם עצמו וחי חיים מלאי משמעות הנובעים מהחלטתו לחיות כך”
אנחנו חיים על משפטי מוטיבציה וניזונים ממשפטים אלמותיים שמעצבים את דרכי החשיבה וההתנהגות שלנו, ולפעמים גם יוצרם תסכול מחוסר האמונה בהם.
מה זה אומר "תהיו אותנטיים?"
והאם זה אפשרי, ומשרת אותי בכל סיטואציה?
🌾 כל משפט שניקח, ונתחבר למשמעות הראשונית שניתן לו
נוכל לייצר במעגלים שניוניים של חשיבה, הבנה יותר רחבה ולעיתים מנוגדת הנשענת על ערכים אחרים, ופועל יוצא שלהם.
למשל –
אם המנהל שלי בעבודה מדבר אלי בצורה לא מכבדת
תגובה אותנטית תוכל להיות:
לשקף לו שזה פוגע בי, ולבקש לשנות את האופן בו הוא מגיש את תוכן הדברים.
התוצאה של הבקשה יכולה גם להיות מנוגדת לתוצאה לה ציפיתי:
להוביל לזלזול בצורך שלי, חוסר שינוי תקשורתי ונסיגה של מערכת היחסים ביננו.
לכן, נדרש להבין שיש מצד אחד את השאיפה לאותנטיות וחיבור לצורך שלי,
ומנגד, את דפוסי הפעולה והערכים של האחר – ולא פעם, הם מתגלים להיות שונים משלי ואני נדרש להביא ערכים נוספים שחשוב לי להשיג כרגע.
גם כשעולה משפט אלמותי או מוטיבציוני (גם כזה שאני כותב..) ואתם מתחברים אליו,
תשאלו את עצמיכם רגע
איפה זה פוגש אותי ביום יום?
נסו להדגים את המשפט לעצמיכם בסיטואציות מורכבות שונות ולראות אם הוא ישים תמיד?
וחשוב לא פחות,
להרחיב את התודעה מתוך המשפט לאפשרויות נוספות, ולא לצמצם ולהתנגד לו.
